קטין זכאי למזונות מהוריו גם כאשר הוריו אינם נשואים זה לזו או כאשר חי אביו עם אישה אחרת ו/או נשוי לאישה שאינה אימו של הקטין.
המדובר באחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת, בין אם מתנהלים הצדדים בביהמ”ש ובין אם מנסים הם להגיע לידי הסכם גירושין (או אחר) במסגרת הליך גישור מחוץ לכותלי ביהמ”ש.
במרבית מקרי הגירושין או הפירוד, רמת החיים יורדת והדבר מקבל ביטוי גם לעניין גובה מזונות הילדים.
ראשית, יבחן ביהמ”ש את מעמדו של האב מבחינה כלכלית, את כושר השתכרותו ופוטנציאל השתכרותו (הלכת “עמיצור”) וכן ייקח בחשבון רכוש אשר נמצא בבעלותו (הלכת “פרייס”).
בנוסף, ביהמ”ש ייקח בחשבון לא רק את השתכרותו בפועל של האב, כי אם גם את הכנסתו ממקורות אחרים ואת פוטנציאל ההשתכרות שלו.
על כן, בבואו של בית המשפט לפסוק את מזונותיו של קטין, יתחשב הוא במספר פרמטרים :
בגיל הקטין, בצרכים המינימאליים של הקטין,
בצרכים שהם מעבר לצרכים ההכרחיים, בהם יישאו לרוב האב והאם בחלקים שווים.
בהשתכרות האב בפועל, בפוטנציאל השתכרות האב.
במקורות הכנסה אחרים העומדים לרשות האב, לרבות מרכוש.
בצרכים מיוחדים של הקטין – קטין בעל צרכים רפואיים חריגים (הלכת “קמחי”), קטין שניחן בכישורים מיוחדים (פרשת “הדרי נ’ שני”) .
בהשתכרות האם – ביהמ”ש ייקח בחשבון מהו הסכום הנותר בידי האב לאחר תשלום המזונות ומה הסכום שיתקבל בידי האם לאחר תשלום מזונות הקטין.
לסיכום, ביהמ”ש יערוך לרוב את האיזון הראוי בין השניים, תוך לקיחה בחשבון כי אף על האב לקיים ולנהל משק בית ואורח חיים סביר.
המזונות בהם מחויב אב לשלם עבור ילדיו נקבעים על-פי המשפט העברי.
בהתאם לדין העברי החלוקה מתבצעת ל 3 קטגוריות :
עד גיל 6 –– חובת האב לפרנס את ילדיו . בגילאים אלו החובה הינה מוחלטת גם אם אין לו כל הכנסה.
בגילאים 6-15 – האב חב חובה מוחלטת בצרכיהם ההכרחיים של הילדים ולגבי המזונות מדין צדקה – יישאו האב והאם בחלקים שווים במזונות הילדים.
בגילאים 15-18 – הוצאות הילד הן מדין צדקה ומשכך יישאו בהן ההורים בחלקים שווים.
מהם אותם צרכים הכרחיים?
עסקינן באותם צרכים הכרחיים לקיומו של הקטין ובלעדיהם לא ניתן יהיה לגדל את הקטין.
כגון: מזון, ביגוד, הנעלה, מדור (מגורים), הוצאות אחזקת המדור.
מנגד, הוצאות עבור חוגים, בילויים, חופשות, מתנות, שיעורים פרטיים, שיעורי נהיגה, עוזרת, צעצועים ועוד – אינן באות בגדר צרכיו ההכרחיים של קטין.
בהוצאות החינוך ובהוצאות הרפואיות החריגות יישאו לרוב ההורים בחלקים שווים.
צרכים אלו נקבעים עפ”י שני מבחנים –
הראשון – נשאלת השאלה, מהם צרכיו ההכרחיים המינימאליים של קטין באשר הוא?
והשני – מהם צרכיו ההכרחיים המינימאליים של הקטין שבעניינו אנו דנים? (במסגרת תביעת מזונות ילדים למשל).?
